בג"צ 1756/10 עיריית חולון נ' שר הפנים, ניתן ביום 2.1.2013 בבית- המשפט העליון

עיקרי פסק-הדין:

בית-המשפט העליון קבע כי רשות מקומית רשאית לקבוע בחוק עזר אגרה בגין פינוי פסולת ייעודית ממפעלים שבתחומה.

  

העותרת, עיריית חולון, עתרה כנגד החלטת שר הפנים שלא לאשר את חוק עזר לחולון (פינוי פסולת), התשס"ח-2007 המתיר לה לגבות אגרה בגין פינוי פסולת ייעודית ממפעלים שבתחומה.

בית-המשפט קיבל את העתירה בחלקה וקבע שסירובו העקרוני של משרד הפנים לאשר את חוק העזר החדש רק בשל כך שהוא יביא להגדלת שיעוריהם של תשלומי החובה שיוחלו על מפעלים בתחומה של הרשות, כסתירה לדיני "ההקפאה", הוא סירוב המתעלם מן השיקול הסביבתי.

נקבע, שפינוי פסולת נמנה על השירותים המוניציפאליים שעל הרשות לספק ועליהם חלה הארנונה הכללית, אך יחד עם זאת אין מניעה שרשות מקומית תגבה אגרת פינוי פסולת בגין פסולת תעשייתית הקשורה לתהליכי הייצור של המפעל ובכמות שהיא מעבר לרמת הבסיסית שתקבע בחוק העזר.

מאחר וחוק העזר שהוגש על-ידי העותרת לאישור אינו מקיים באופן מלא את אמות המידה שהותוו בפסק-הדין ואינו בהיר דיו באשר להבחנה בין עלויות הפינוי הבסיסיות המכוסות על-ידי הארנונה הכללית, לבין עלויות הפינוי של פסולת נוספת חריגה, נקבע שעל העותרת לחזור ולחוקק חוק עזר עדכני קודם שתגישו מחדש לאישור שר הפנים.
 
חזרה