עמ"נ (ת"א) 2053-10-10 אלפנדרי פלקון נ' עיריית הרצלייה, ניתן ביום ‏26.9.11 בבית-המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב

עיקרי פסק-הדין:

חיוב הבעלים בארנונה חרף ידיעתה המפורשת של הרשות המקומית על זהות המחזיק בפועל אינה סבירה, גם אם הבעלים לא פעל להודיע לרשות בכתב על חדילת החזקתו בנכס.

  

ערעור על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה בעיריית הרצליה, לפיה נדחתה השגתה של המערערת על חיוב הארנונה שהושת עליה.

במוקד הערעור עומדת טענת המערערת, כי מעולם לא החזיקה בנכס ולא עשתה בו שימוש וכי העירייה לא ניסתה לגבות את החוב מהמחזיק בפועל שזהותו ידועה.

נקבע, שדי בידיעתה של העירייה על המחזיקים בפועל כדי לענות על דרישת ההודעה הקבועה בסעיפים 325 ו- 326 לפקודת העיריות.

בית-המשפט הבהיר, שלצד חובתה של העירייה להטיל ארנונה ולפעול לגבייתה, עומדת גם חובתה לבדוק, לפרקים, מי הוא המחזיק בנכס בעטיו נדרש תשלום הארנונה.

את קביעתו לפיה העירייה ידעה כי העוררת לא החזיקה בנכס בתקופה הרלוונטית ביסס בית-המשפט על העובדות שלהלן:

א.   כשערכה העירייה מדידות בנכס ונרשם שמה של המחזיקה בפועל על-גבי השרטוט ראוי היה שהעירייה תדאג לשנות את רישומיה בהתאם ולחילופין לערוך בדיקה מול המחזיקה הרשומה.

ב.    המחזיקה בפועל הגישה למנהל הארנונה בקשה להנחה בארנונה ומנהל הארנונה דן בבקשה ונעתר לה.

ג.    המחזיק בפועל עדכן את העירייה על החזקתו בנכס בתקופה הרלוונטית, ואולם העירייה לא עדכנה זאת באופן רטרואקטיבי אלא מיום ההודעה בלבד.

ד.    גם אם לדעת העירייה המערערת חייבת בארנונה בגין התקופה הרלוונטית, הרי שלא נשלח לה כל מכתב דרישה לתשלום, חרף שלא שולמה ארנונה בגין הנכס בתקופה הרלוונטית, אלא במסגרת הליך הגביה המנהלי.

בית-המשפט קבע, שכל האירועים מובילים למסקנה, שהעירייה ידעה על זהות המחזיקים בנכס בתקופה הרלוונטית, ואולם נראה שלאחר שהעירייה נוכחה לדעת שלא ניתן לגבות את חוב הארנונה מהמחזיקים (שכן היו חדלי פרעון), סברה שתוכל לגבות את חוב הארנונה מהמערערת, אף ללא סמכות ובסיס חוקי לעשות כן. 

 
חזרה